הטלפון מנהל היום חלק גדול מהיום: ניווט, תשלומים, הודעות, צילום ועבודה. כשהסוללה שלו יורדת באמצע היום, הרחק משקע, סוללת גיבוי היא הדרך הפשוטה להמשיך. בקטגוריית סוללות גיבוי יש שלוש סוללות ניידות, בגדלים ובשימושים שונים.
המאמר מסביר מה המספרים על סוללת גיבוי אומרים, למה הקיבולת בפועל נמוכה מהקיבולת הנקובה, איך טוענים ושומרים עליה, ואיך היא משתלבת בטיול, בנסיעה ובהפסקת חשמל. הוא לא מכריע איזו סוללה מתאימה למי, אלא מסביר את ההבדלים כדי שיהיה קל יותר לקרוא את המפרט.
מה זו סוללת גיבוי ואיך היא עובדת
סוללת גיבוי, או פאוור בנק, היא קופסה שבתוכה תאי סוללה נטענים ומעגל אלקטרוני שמנהל אותם. העבודה מתחלקת לשני שלבים. בשלב הראשון מחברים את סוללת הגיבוי למטען ולשקע, והיא אוגרת חשמל. בשלב השני, כשאין שקע בסביבה, מחברים אליה את הטלפון בכבל והיא מעבירה אליו את החשמל שאגרה.
המעגל האלקטרוני שבפנים אחראי להמיר את המתח של התאים למתח שהטלפון מקבל, להפסיק את הטעינה כשהסוללה מלאה ולהגן מפני מצבים חריגים. בגלל המעגל הזה, סוללת גיבוי היא יותר מסתם סוללה גדולה: היא מנהלת את זרימת החשמל בשני הכיוונים.
הסוללות בקטגוריה
- סוללת גיבוי 10000MAH: הסוללה עם הקיבולת הנקובה הקטנה מבין שתי הסוללות שהקיבולת מופיעה בשמן. סוללות בקיבולת כזאת הן לרוב קומפקטיות יחסית ונכנסות לתיק יד או לכיס מעיל.
- סוללת גיבוי 20000MAH: קיבולת נקובה כפולה, כלומר יותר אנרגיה אגורה בין טעינה לטעינה של הסוללה עצמה. ברוב המקרים קיבולת גבוהה יותר באה עם גוף גדול וכבד יותר.
- סוללת גיבוי וטעינת סמארטפון: סוללת גיבוי נוספת לטעינת טלפון בדרך. הקיבולת והיציאות שלה מופיעות בדף המוצר.
מה אומר המספר mAh
על כל סוללת גיבוי מופיע מספר עם האותיות mAh, מיליאמפר-שעה. זו יחידה שמתארת כמה מטען חשמלי התאים שבפנים אוגרים. בשתי הסוללות הראשונות בקטגוריה המספר כתוב כבר בשם: 10000MAH ו-20000MAH. ככל שהמספר גבוה יותר, נאגרת בסוללה יותר אנרגיה.
גם על הטלפון יש מספר כזה, ומכאן מגיע החישוב הנפוץ: לחלק את הקיבולת של סוללת הגיבוי בקיבולת של הטלפון ולקבל מספר טעינות. החישוב הזה נותן כיוון כללי, אבל התוצאה בפועל תמיד נמוכה ממנו, מהסיבות שבפרק הבא.
קיבולת נקובה מול קיבולת בפועל
הקיבולת שכתובה על סוללת הגיבוי מתייחסת לתאים שבתוכה, במתח העבודה של התאים. כדי לטעון טלפון, המעגל הפנימי ממיר את המתח למתח היציאה, וההמרה הזאת כרוכה באובדן מסוים של אנרגיה כחום. עוד אנרגיה הולכת לאיבוד בכבל ובמעגל הטעינה של הטלפון עצמו. התוצאה היא שרק חלק מהקיבולת הנקובה מגיע בפועל לסוללה של הטלפון.
יש גורמים נוספים שמשפיעים:
- טמפרטורה: בחום או בקור קיצוני הסוללה עובדת פחות ביעילות.
- גיל הסוללה: תאים נטענים מאבדים קיבולת בהדרגה עם מחזורי טעינה ועם הזמן.
- שימוש בטלפון בזמן טעינה: מסך דולק, ניווט או משחק צורכים חשמל תוך כדי, ולכן פחות נשאר לטעינה עצמה.
- הכבל: כבל ארוך, דק או שחוק מאבד יותר אנרגיה ומאט את הטעינה.
מחזורי טעינה וגיל הסוללה
סוללות גיבוי בנויות בדרך כלל מתאי ליתיום נטענים, כמו הסוללה שבתוך הטלפון. לתאים כאלה יש אורך חיים מוגבל, שנמדד במחזורי טעינה ופריקה ובזמן. מחזור אחד הוא בערך מילוי מלא וריקון מלא, גם אם הוא מתחלק לכמה טעינות חלקיות. עם כל מחזור התאים מאבדים מעט מהקיבולת שלהם, ולכן סוללת גיבוי בת כמה שנים מחזיקה פחות מאשר ביום שבו היא הגיעה.
הירידה הזאת הדרגתית ובדרך כלל לא מורגשת בחודשים הראשונים. היא מתגלה כשמשהו שהיה מובן מאליו, למשל שתי טעינות מלאות של הטלפון, הופך לטעינה וחצי. חום מאיץ את התהליך, ולכן סוללה שבילתה קיצים ברכב חונה מתבלה מהר יותר מסוללה ששמורה במגירה בבית.
סוללה אחת לכל המשפחה
בבתים רבים סוללת הגיבוי עוברת מיד ליד: לילד שיוצא לטיול שנתי, לבן זוג שנוסע לחו"ל, להורה שיוצא ליום ארוך. במצב כזה עוזר לקבוע מקום קבוע שבו היא נשמרת ונטענת, ולבדוק שהכבל המתאים חוזר יחד איתה. כשבבית יש טלפונים עם שקעים שונים, כבל לכל סוג שקע ששמור ליד הסוללה חוסך חיפושים.
גודל, משקל ונשיאה
הקיבולת לא באה בחינם. כדי לאגור יותר אנרגיה צריך יותר תאים, ויותר תאים פירושם גוף גדול וכבד יותר. ההבדל הזה מורגש ביום יום: סוללה קומפקטית נכנסת לכיס או לתיק קטן ולא מורגשת, וסוללה גדולה מתאימה יותר לתיק גב או לתא בתיק נסיעה.
| מאפיין | קיבולת נקובה נמוכה יותר | קיבולת נקובה גבוהה יותר |
|---|---|---|
| אנרגיה אגורה | פחות טעינות בין טעינה לטעינה | יותר טעינות בין טעינה לטעינה |
| גודל ומשקל | לרוב קטן וקל יותר | לרוב גדול וכבד יותר |
| זמן טעינה של הסוללה עצמה | לרוב קצר יותר | לרוב ארוך יותר |
| שימוש טיפוסי | יום עבודה או יציאה קצרה | כמה ימים בשטח או נסיעה ארוכה |
שקעים, כבלים ומהירות טעינה
לסוללת גיבוי יש לפחות שקע אחד לטעינת הסוללה עצמה ושקע אחד לפחות להוצאת חשמל לטלפון. סוג השקעים ומספרם מופיעים על גוף הסוללה ובדף המוצר, ולא בכל סוללה יש את אותם שקעים. את הכבל מתאימים לשני הצדדים: לשקע של סוללת הגיבוי ולשקע של הטלפון. הסבר על סוגי החיבורים הנפוצים יש במאמר כבלי טעינה וסנכרון לטלפון, וכבלים מרוכזים בקטגוריית כבלים.
מהירות הטעינה נקבעת על ידי החוליה האיטית בשרשרת: מה שהיציאה של סוללת הגיבוי מסוגלת לספק, מה שהכבל מעביר ומה שהטלפון מסוגל לקבל. לכן אותה סוללה יכולה לטעון טלפון אחד מהר וטלפון אחר לאט יותר.
טעינת הסוללה עצמה
את סוללת הגיבוי טוענים מהשקע בבית דרך מטען וכבל. זמן הטעינה תלוי בקיבולת שלה ובמטען שמחובר אליה, ולכן סוללה גדולה צריכה בדרך כלל יותר זמן כדי להתמלא. נוריות החיווי או התצוגה שעל הסוללה מראות את ההתקדמות. מטענים לטלפון, שמשמשים גם לטעינת סוללת הגיבוי, נמצאים בקטגוריית מטענים לסמארטפונים.
סוללת גיבוי ביום יום
השימוש הנפוץ ביותר הוא הפשוט ביותר: יום ארוך מחוץ לבית. מי שיוצא מוקדם וחוזר מאוחר, נוסע בתחבורה ציבורית או עובד בשטח, מחזיק לעתים סוללת גיבוי בתיק כדי לא לחפש שקע. גם בלימודים, בכנסים ובאירועים, כשהשקעים הפנויים מעטים, סוללה טעונה חוסכת את החיפוש.
הרגל שעוזר הוא לחבר את סוללת הגיבוי לטעינה באותו מקום ובאותו זמן שבו מטעינים את הטלפון, למשל בלילה. כך היא יוצאת מהבית מלאה. סוללה שנשכחה ריקה בתיק לא עוזרת ברגע שצריך אותה.
בטיולים ובקמפינג
בשטח הטלפון משמש לניווט, למפות, לצילום ולתקשורת, ואלה פעולות שמרוקנות סוללה מהר. בלינה של לילה או יותר אין בדרך כלל שקע זמין, ולכן סוללת גיבוי היא חלק מהציוד של רבים. ציוד נוסף ללינה בשטח נמצא בקטגוריית קמפינג, ועל תאורה בשטח, כולל פנס שמשמש גם כסוללת גיבוי, יש הסבר במאמר תאורה בקמפינג.
בטיול של כמה ימים הקיבולת נעשית משמעותית יותר, כי אין הזדמנות להטעין את סוללת הגיבוי עצמה. מי שמתכנן טיול כזה נוהג לחשב בערך כמה פעמים הטלפון יתרוקן ולהשוות לקיבולת הנקובה, תוך התחשבות בכך שהקיבולת בפועל נמוכה יותר.
בשטח יש גם שאלה של שמירה: חום של רכב סגור או של שמש ישירה פוגע בסוללות, ולכן נוהגים להחזיק את סוללת הגיבוי בצל, בתוך תיק, ולא על לוח המחוונים או על אבן חמה.
בנסיעות ובטיסות
בנסיעה ארוכה ברכב, ברכבת או באוטובוס, סוללת גיבוי מאפשרת להטעין את הטלפון גם כשאין שקע במושב. בטיסות המצב מוסדר בכללים של חברות התעופה ורשויות התעופה, שקובעות בין היתר היכן סוללות גיבוי נישאות. הכללים משתנים מעת לעת ובין חברות, ולכן נוסעים בודקים אותם מול חברת התעופה לפני הנסיעה.
בהפסקת חשמל
כשהחשמל בבית נופל, הטלפון הופך למקור המידע והתקשורת העיקרי, והסוללה שלו נעשית משאב. סוללת גיבוי טעונה מאפשרת להמשיך להטעין אותו כמה פעמים, לפי הקיבולת שלה. לכן היא מופיעה ברשימות ציוד לחירום, לצד תאורת חירום לבית, פנסים ורדיו על סוללות.
כדי שסוללת הגיבוי תהיה מוכנה, נוהגים לבדוק אותה מדי כמה חודשים ולהטעין אותה, כי כל סוללה נטענת מאבדת מטען לאט גם כשהיא מונחת במגירה. סוללה שנבדקה לאחרונה לפני שנה עלולה להתגלות ריקה בדיוק ברגע שצריך אותה.
שמירה על סוללת הגיבוי
תאי הסוללה בתוך סוללת גיבוי רגישים לחום, למכות ולטעינה לא נכונה. כמה הרגלים פשוטים עוזרים לשמור עליהם:
- להרחיק מחום: לא להשאיר ברכב סגור בקיץ, בשמש ישירה או ליד תנור.
- לא לטעון מתחת לכרית, בתוך שמיכה או בתיק סגור, כדי שהחום יוכל להתפזר.
- להימנע מנפילות ומכות, שעלולות לפגוע בתאים בלי שהנזק ייראה מבחוץ.
- לא להשאיר את הסוללה ריקה לגמרי לתקופות ארוכות.
- לשמור אותה יבשה ונקייה, בלי חפצים מתכתיים בשקעים.
- להשתמש בכבלים ובמטענים תקינים, בלי חוטים חשופים או מחברים רופפים.
סימנים שמשהו לא תקין
סוללה שהתנפחה, שמתחממת מאוד, שמשמיעה רחש או שיש ממנה ריח חריג היא סוללה שמפסיקים לטעון ולהשתמש בה. מניחים אותה על משטח שאינו דליק, הרחק מחומרים דליקים, ומעבירים אותה לנקודת איסוף ייעודית לסוללות. סוללות ליתיום לא זורקים לפח הרגיל.
סוללת גיבוי, מטען קיר ומטען לרכב
שלושה אביזרים טוענים את אותו טלפון, וכל אחד מתאים למצב אחר:
| אביזר | מקור החשמל | מתי משתמשים בו |
|---|---|---|
| מטען קיר | שקע בבית או במשרד | כשיש שקע זמין |
| מטען לרכב | שקע המצית ברכב | בזמן נסיעה |
| סוללת גיבוי | חשמל שנאגר מראש | בדרך, בשטח ובהפסקת חשמל |
סוללת הגיבוי היא היחידה מבין השלושה שלא צריכה מקור חשמל ברגע הטעינה, אבל היא גם היחידה שצריך לזכור להטעין מראש. במקומות רבים משלבים: מטען קיר בבית, ובתיק סוללת גיבוי. אביזרים נוספים לטלפון ולמחשב מרוכזים בקטגוריית פנאי ומולטימדיה.
טעויות נפוצות
- לסמוך על החישוב התיאורטי: לחלק את הקיבולת של סוללת הגיבוי בקיבולת של הטלפון ולצפות לאותו מספר טעינות. בפועל המספר נמוך יותר.
- לשכוח להטעין: סוללה שנשארה ריקה מהשימוש הקודם לא תעזור בפעם הבאה.
- להשאיר ברכב: חום של רכב חונה בקיץ מזיק לתאים ומקצר את חייהם.
- כבל לא מתאים או שחוק: טעינה איטית מאוד או מקוטעת נובעת לעתים קרובות מהכבל ולא מהסוללה.
- להתעלם מנפיחות: סוללה שגופה התעקם או התנפח היא סימן לבעיה בתאים.
שאלות שעוזרות לקרוא את המפרט
לפני שמשווים בין סוללות גיבוי, כמה שאלות פשוטות מסדרות את המחשבה:
- כמה זמן עובר בדרך כלל עד שאפשר להטעין שוב, יום אחד או כמה ימים?
- כמה מכשירים טוענים ממנה, ואילו שקעים יש להם?
- איפה היא תישא, בכיס, בתיק יד או בתיק גב?
- האם היא מיועדת גם לחירום בבית, ואם כן, מי אחראי לבדוק אותה?
- אילו כבלים כבר יש בבית, ואילו חסרים?
לסיכום
סוללת גיבוי היא מאגר חשמל נייד: טוענים אותה מראש, ומשתמשים בה כשאין שקע. המספר mAh מתאר כמה אנרגיה היא אוגרת, אבל רק חלק ממנה מגיע בפועל לטלפון, בגלל אובדן בהמרה, בכבל ובטעינה. קיבולת גבוהה יותר פירושה יותר טעינות, וגם גוף גדול וכבד יותר. שמירה מחום ומכות, טעינה תקופתית ושימוש בכבל תקין שומרים על הסוללה לאורך זמן. את שלוש הסוללות אפשר לראות בקטגוריית סוללות גיבוי.
הבהרה: המאמר נכתב למטרות מידע כללי ובידור בלבד, ואינו מהווה המלצה, ייעוץ מקצועי או התחייבות מכל סוג. כל החלטה על בחירת מוצר, התקנה או שימוש היא באחריות הקורא בלבד, והחנות אינה נושאת באחריות לכל נזק או תוצאה הנובעים מהסתמכות על התוכן.